מזמן היה לי בלב צורך לתרום משהו לחברה ונחשפתי לתכנית "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים". דרך חברה בעבודה נודה לי על פתיחת קורס בעל 6 מפגשים בקיבוץ דגניה א.

מאותו רגע שהתחלתי ללמוד את השפה פשוט התאהבתי בה ואני לא מפסיק לנסות ללמוד בכוחות עצמי עוד מילים דרך איטנרנט ודרך ספר ווידאו שרכשתי. ובכל הזדמנות אני מלמד חברים בעבודה ומחוצה את השפה הזאת.אני מאוד ממליץ בחום לב להיכנס לעולם הזה. יש לי תקוות גדולות שעוד הפתעות רבות מחכות לנו בשפה הזאת כדי שנוכל לתקשר עם אוכלוסיית החרשים. הייתי רוצה שגם במקומות עבודה ירגישו את הצורך ללמד את העובדים את שפת הסימנים כדי לקלוט חרשים בעבודה.

אני בטוח שיש פוטנציאל לא מנוצל שרק מחכה שיזמינו אותם. אז נותר לי לאחל הצלחה לכל מי שהחליט להצטרף לפרוייקט היפה הזה  שיהיה לכולם סוף שבוע נפלא ובהצלחה בלמידה.

גוסטבו

היי שר-אל,

שמחתי מאוד לפגוש אותך אתמול.

  מצאתי ילדון מקסים עם הרבה אמביציה ורצון לעזור ולתרום יחד עם צוות רחב וחם.

וזה מאוד מפתיע ומחמם את הלב כי לא בכל יום אנחנו נתקלים באנשים שמוכנים לעשות, לעזור, להתנדב ולסייע לאחר !

אני רציתי ללמוד את שפת הסימנים כבר לפני כשנתיים, דרך האינטרנט. בשבילי, לעצמי, ללמוד, לדעת

והצלחתי ללמוד פה ושם כמה מילים אך לא מעבר לכך.

כפי שסיפרתי לכם אתמול, הבת שלי למדה את שפת הסימנים השנה בגן אצל מיקה גנני, גננת מדהימה ומקסימה שלעצמה ועל אחת כמה וכמה

כשתפסה יוזמה ולקחה את הילדים כפרוייקט שפת הסימנים.

אני חושבת שמאוד חשוב ללמד את הילדים כבר בגיל הקטן בגיל הגן לקבל את האחר את השונה ולהבין שהם בדיוק כמונו !

הבת שלי, מאיה, חזרה כל שבוע מחדש מאושרת מעוד ועוד מילים שהיא למדה אצל מיקה מתנדבת שלכם והיה לי ברור שהשלב הבא הוא ללמוד בעצמי

וכך... הגעתי ביחד עם חמותי מלכה, ללמוד בקבוצה של אורטל מאיר בעזריאלי...

הכרתי מדריכה מקסימה, מעניינת, נעימה, שהצליחה להעביר לנו את החומר בנועם ובחן, בכייף ובאווירה טובה

חיכיתי מסיום שיעור אחד לתחילתו של השיעור הבא !

אז... תודה רבה לך על רעיון אדיר. על יוזמה נפלאה. על מעשה כל כך אצילי וחשוב ולכולם בצוות על ההשקעה האדירה.

ותודה גדולה גדולה לאורטל, שנכנסה לי לפינה חמה ומיוחדת בלב.

מקווה לפגוש אתכם שוב.. בקרוב

נשיקות,

טלי דרהם



• 
  
• 
  
• כתוב תגובה...

זו הייתה שבת חמה במיוחד. השמש זרחה בחוץ ורוח אביבית ערבבה עלים וריחות של ים בחוץ,

 ואילו אני, הסתגרתי לי מאחורי חלונות הזכוכית בקופת גן החיות למרגלות הר הכרמל.

זו הייתה עוד אחת מאותן משמרות רגילות בהם אני מחפש טיפת עניין בעוברי האורח, בספר החדש ששאלתי מהספרייה וכמובן מבצע מעבר על המילים החדשות שלמדתי באותו שבוע בקורס שפת הסימנים, אני מניח שמהצד נראיתי כאחד שאבד עליו הכלח אך בנפשי האמנתי ששפת הסימנים שגורה בי כשפת אם.במהלך פתרון תשחץ בעיתון סופהשבוע עמיתי למשמרת הפנה אליי בחור שביקש להיכנס לגן חיות, אך משום מה אחד מילדיו ביקשו דף ועט וברקע שמתי לב לקבוצה של אנשים אשר 'מדברים עם הידיים'. מיד הרמתי את מבטי לעבר האיש המבוגר וסימנתי לו בשפת סימנים שאני יודע את שפת הסימנים! באותה שנייה ממש פניו האירו, ולרגע אפילו לא האמין וביקש בשנית לכתוב על דף מאת שאלתו. עקשנותי צלחה ולבסוף ניהלנו שיחה ערה(אך בסיסית) לגבי מחירי כניסה לגן החיות.

הוא היה חלק מקבוצת חירשים אשר הגיעו עם משפחתם לגן חיות, הרגשתי הייתה מדהימה כאשר הצלחתי לתקשר איתם, ומעבר לכך המבט התמוה אך המאושר של הקבוצה כאשר התחוור להם שאני יודע לדבר בשפת הסימנים ללא ספק מילא אותי ואת אותה שבת בעניין ובסיפוק.  

לאחר שדופק ליבי נרגע, ומחמאותיו של הקופאי הזוטר על שליטתי בשפת הסימנים נעלמו כלא היו קרה מקרה! בכל תקופת עבודתי בגן החיות בחיפה (שנתיים בסך הכל) לא פגשתי חרש/כבד שמיעה אחד והנה באותה שבת אביבית וחמה הגיעה קבוצה נוספת לגן החיות. מתחתי את אצבעותיי וסימנתי להם להגיע לחלון שלי. קשקשנו, התמקחנו, בירכנו ובעיקר דיברנו בשפת הסימנים...ושוב אותו מבט מרגש על פניהם של אותה קבוצה שכל כך הופתעה שיש מישהו שמבין את שפתם ויכול לתקשר איתם.

פרויקט תעביר את הלאה, הוא פרויקט מדהים וחיוני אשר את פירותיו אפשר לקטוף ולמצוא בכל רגע נתון. אני שמח אשר יצא בחלקי ללמוד את שפת הסימנים וליצור קשר עם חברה שעד היום לא יכולתי לתקשר איתם.

גלעד אמשלום, קבוצת אוניברסיטת חיפה. תלמידה של המורה הטובה ביותר – חיה ניצני.